מתוך אתר "טפטופים"

סיפורו של חוני המעגל ממחיש לנו את קשיי הבצורת, אבל גם את הקשיים של גשמים רבים מדיי:
 
פעם אחת עבר רובו של חודש אדר ולא ירדו גשמים. החורף כמעט חלף ועדיין לא היה גשם. שלחו שליחים לחוני המעגל ואמרו לו: "התפלל שירדו גשמים". התפלל חוני, ולא ירדו גשמים.

מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה. התפלל חוני לה', ואמר לפניו: "ריבונו של עולם, בניך פנו אליי בבקשה שאתפלל אליך לגשמים - אני נשבע שלא אצא מתוך העיגול הזה עד שתרחם על בניך, עם ישראל, ותוריד גשם!"

התחילו גשמים לרדת ארצה טיפות טיפות. אמר חוני לקדוש ברוך הוא: "לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות. ביקשתי גשמים מרובים כדי למלא את הבורות, השוחות והמערות. אנחנו צריכים מים שימלאו לנו את המאגרים כדי שיהיו לנו מים לקיץ היבש!"

נענה ה' לתפילתו של חוני, התחילו הגשמים לירד בזעף. אך גם זה לא היה טוב! הגשמים החזקים גרמו לנזקים ולסכנה. ושוב פנה חוני אל הקדוש ברוך הוא והתפלל, אמר:
"לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה. לא גשמים רבים מדיי ולא גשמים מעטים מדיי".

החלו הגשמים לרדת בכמות שביקש חוני, עד שיצאו ישראל מירושלים ועלו להר הבית הגבוה, משום שהמקומות הנמוכים שבעיר הוצפו מרוב הגשמים. הגשם נמשך זמן רב, עד שביקשו ישראל להפסיקו. באו ואמרו לחוני המעגל: "כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל שילכו להן". חוני השיב: "אותי למדו שלא להתלונן על דברים טובים!"

בכל זאת התפלל חוני לאלוהים: "עמך ישראל לא עומדים בטוב הרב שאתה שולח להם. יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויבוא שקט ורווחה לעולם!" מיד נשבה הרוח ונתפזרו העננים. זרחה השמש והעם יצא אל השדות וקטפו פטריות שצמחו להם אחרי הגשמים.