יופי של שפה

דף ראשי > מדריך למורה > סוגי הטקסטים על־פי תכנית הלימודים

סוגי הטקסטים על־פי תכנית הלימודים
תכנית הלימודים עוסקת בארבעה טיפוסי־על של סוגות:

כמו־כן, התכנית מחייבת עיסוק בעולם השיח של המקורות היהודיים וטיפוח ידע על הלשון.
בתכנית "יופי של שפה!" זוכה כל אחת ואחת מן הסוגות הנ"ל לטיפול מעמיק.

להלן מיפוי יחידות הלימוד בתכנית "יופי של שפה" על־פי סוגי הטקסטים הכלולים בתכנית הלימודים:

חלק חמישי (כיתות ה'-ו')	חלק רביעי (כיתות ד'-ה')	חלק שלישי (כיתות ג'-ד')
טיפול מעמיק: פרק 1 - איסוף וארגון מידע פרק 3 - סיבה והסבר פרק 8 - מסקנה פרק 9 - השערה פרק 10 - הערכה ודיוק פרק 11 - עובדה ודעה פרק 12 - תאור טיפול הזדמנותי (בספר): בכל הפרקים	טיפול מעמיק: פרק 3 - מילים קשות פרק 4 - תיאור פרק 5 - כתבה פרק 7 - הסבר פרק 8 - דו"ח פרק 9 - ארגון מידע והערכת מידע פרק 11 - מאמר טיפול הזדמנותי (בספר): בכל הפרקים	טיפול מעמיק: פרק 3 - עובדות פרק 4 - הסבר פרק 5 - פתק ומכתב פרק 8 - תיאור טיפול הזדמנותי (בספר): בכל הפרקים	טקסטים למטרות מידוע, תיאור והסבר
טיפול מעמיק: פרק 2 - מאמר עמדה פרק 3 - סיבה והסבר פרק 5 - פרסומת פרק 6 - טיעון ושכנוע פרק 7 - מכתבי בקשה ועצומה פרק 8 - מסקנה פרק 9 - השערה פרק 11 - עובדה ודעה טיפול הזדמנותי (בספר): בכל הפרקים	טיפול מעמיק: פרק 2 - מכתב בקשה פרק 10 - פרסומת פרק 12 - עצומה פרק 14 - טיעון והוכחה טיפול הזדמנותי (בספר): בכל הפרקים	טיפול מעמיק: פרק 2 - טיעון ושכנוע פרק 6 - פרסומת טיפול הזדמנותי (בספר): בכל הפרקים	טקסטים למטרות שכנוע וטיעון
טיפול מעמיק: פרק 7 - מכתבי בקשה ועצומה טיפול הזדמנותי (בספר): פרק 1, פרק 3, פרק 4	טיפול מעמיק: פרק 2 - מכתב בקשה פרק 12 - עצומה טיפול הזדמנותי (בספר): פרק 1, פרק 4, פרק 14	טיפול מעמיק: פרק 1 - הזמנה פרק 5 - פתק, מכתב ועצומה פרק 9 - הוראות טיפול הזדמנותי(בספר): פרק 3, פרק 6	טקסטים למטרות הפעלה
טיפול הזדמנותי (בספר): פרק 1, פרק 3, פרק 6, פרק 7, פרק 8, פרק 9, פרק 13	טיפול מעמיק: פרק 1 - סיפור פרק 15 - משל ונמשל טיפול הזדמנותי (בספר): פרק 14	טיפול מעמיק: פרק 7 - שיר טיפול הזדמנותי (בספר): פרק 1, פרק 2, פרק 3, פרק 4, פרק 5, פרק 6, פרק 8	טקסטים למטרות סיפור

* הערה: יחידות הלימוד המקוונות עוסקות בנושא המרכזי של כל פרק ואינן מקיפות את כל הנושאים והפעילויות המוצעים בספרי הלימוד.

טקסטים למטרות מידוע, תיאור והסבר
בתכנית "יופי של שפה!" פרקים רבים מיועדים לאימון התלמידים בקריאה, בהבנה ובכתיבה של טקסטים למטרות מידוע. התלמידים מתבקשים לצבור מידע, לייחס פריטי מידע זה לזה, לגלות דמיון והבדל בין קטעי מידע הנוגעים בעניין מסוים, לקצר קטע מידע כדי להתרגל להבחין בין עיקר לשולי, לצרף שברי מידע לשלם (הווה אומר: לבצע סינתזה), לנסח שאלות מהותיות לשם השגת מידע, לשאול שאלות כאשר התשובות נתונות, להסיק מסקנות ממידע נתון, למסור מידע בצורה מדויקת ועוד.
לתלמידים יש הזדמנות לתרגל את הכתיבה של טקסטים מגוונים למטרות מידוע כגון פתק, מכתב, רשימה, דו"ח, כתבה ועוד. הטיפול בסוגות אלו הוא טיפול ספירלי. למשל, ב"חלק רביעי" (כיתה ד') מתבקשים התלמידים לכתוב דו"ח "יבש", המוסר עובדות גרידא, ואילו ב"חלק חמישי" (כיתה ה') על התלמידים להבחין בין דו"ח, המוסר עובדות גרידא, לבין דו"ח המלווה גם בהבעת רגשות ובחיווי דעות.
לכל אורך התכנית מתבקשים התלמידים לעסוק בארגון מידע לפי קריטריונים שונים: סדר הגיוני מן הכלל אל הפרטים או להיפך, מן החשוב ביותר עד הלא חשוב כלל, סדר אלף־ביתי ועוד. חשוב שהלומדים ידעו לארגן מידע גם לפי סדר כרונולוגי, ובתכנית זו אנו מתרגלים את הלומדים בהתמצאות במסלולים הערוכים לפי רצף הזמן.

תכנית "יופי של שפה!" מאמנת את התלמידים בתיאור באופן ספירלי. בכל אחד מהחלקים יש פרק המיועד לאימון בתיאור. ב"חלק שלישי" מתאמנים התלמידים בתיאור תמונה ובתיאור אירועים מחיי היום־יום והכיתה. ב"חלק רביעי" נדרשים התלמידים לתאר תופעות טבע ותופעות טכנולוגיות, וב"חלק חמישי" נדרשים התלמידים לתאר גם התפתחות ושינוי.
דיווח וכתבה גם הם בתחום התיאור, ולכל אחד מהם מוקצה פרק נפרד. יש לציין: כאשר התלמידים מתארים תיאור עובדתי, עליהם להקפיד על סדר הגיוני־לוגי. לעומת זאת תיאור דמיוני־יצירתי הוא פתוח, מעצם מהותו, לכל כיוון ולכל רוח, ואין להגביל את התלמידים בכתיבתו.

מה זה תוּפּ?

לפיתוח החשיבה הסיבתית חשיבות גדולה, שכן היא כלי חשוב בהבנה בין השורות ומעבר לשורות. מסיבה זאת יש בכל אחד מחלקי התכנית פרק אחד לאימון בהבנה ובכתיבה של הסברים. בתכנית "יופי של שפה!" אנו עוסקים בשני סוגי הסבר אופייניים:

הסבר של מילה, של משפט או של פסקה קשה באמצעות אמירתם במילים אחרות, נתינת רקע ומידע שיבהירו את תוכנם.

הסבר במובן העמוק. מציאת הסיבה למצב, לאירוע או להתנהגות (הווה אומר: תשובה על השאלה "מדוע"?) או מציאת התכלית של מצב, של אירוע או של התנהגות (הווה אומר: תשובה על השאלה "למה?").

אנו מטפלים בשני סוגי הסבר אלו דרך שיטה בפרקים בנושא הסבר (הכלולים בכל אחד מהחלקים) ובאקראי בשאר הפרקים.

טקסטים למטרות טיעון ושכנוע
בתכנית זו, תשומת לב מיוחדת ניתנת לטקסטים למטרות טיעון ושכנוע. לאורך כל התכנית אנו מרגילים את התלמידים לבסס את טענותיהם בעזרת הוכחות מוצקות ונימוקים משכנעים. בכל אחד מהחלקים יש פרק המיועד לנושא הטיעון והשכנוע. על המורה לזכור שהתלמידים אינם מסוגלים לנמק ולשכנע, אלא אם כן הם חושבים חשיבה לוגית וסיבתית. על כן יש לנצל את ההזדמנויות הרבות שבתכנית זו לפיתוח חשיבה לוגית וסיבתית וגם להוסיף עליהן כהנה וכהנה הן בלימוד עברית הן בלימוד שאר המקצועות.

לא כך משכנעים

גם הטיפול בנושא זה הוא ספירלי. למשל, בתחילה ניתנות לתלמידים טענות, והם מתבקשים למצוא להן הוכחות. ואילו ב"חלק חמישי" התלמידים מקבלים הוכחות ומתבקשים לנסח את הטענה שההוכחות הניתנות אמורות לשמש להן בסיס.

ב"חלק חמישי" פרק מיוחד מיועד להשערה. התלמיד ילמד שההשערה היא טענה שטרם הוכחה. אנו מעודדים את הלומדים לנסח את מירב ההשערות בכל מצב הטעון פתרון. אבל אנו מנסים לשדר לתלמידים בלא הרף: כל השערה טעונה אישוש. העלאת השערות היא מרכיב חשוב בחשיבה לוגית־מדעית. העלאת ההשערה מחייבת את הלומדים לגייס את מירב המידע הרלוונטי לבעיה נתונה – העומד לרשותם; בזה היא שונה מסתם ניחוש. אבל עלינו להדגיש בפני התלמידים שגם ההשערה המושכלת ביותר היא עדיין טענה שלא הוכחה.

הבה נזכור: שטף של השערות הוא גם אחד האפיונים של חשיבה יצירתית.
התלמידים, התוהים על הקוסמוס ועל החברה (כפי שהם, וכפי שהם מתוארים בטקסטים) ומעלים השערות על מהות הדברים ועל הסיבות להם, עשויים לגלות חידושים, מעבר לידוע. רצוי אפוא לנצל גם את ההזדמנויות, שאנו לא ניצלנו, ולעודד ילדים לשער השערות.

במסגרת הטיפול הספירלי בכושר הטיעון, הנדרש על ידי תכנית הלימודים, אנו מקצים ב"חלק חמישי" פרק להסקת מסקנות. המסקנה היא טענה שאנו טוענים על סמך בדיקת עובדות נתונות. העובדות, שלא נבדקה מהימנותן, מובילות למסקנות מוטעות; הווה אומר: לטענות בלתי מבוססות. על כן אנו חותרים לכך – בפרקים השונים של חלק זה ושל הסדרה כולה – שהתלמידים יבדקו את המהימנות ואת הדיוק של העובדות שהם מקבלים. אם יתרגלו לכך, יסיקו מסקנות סבירות או נכונות ויטענו טענות תקפות.
מה שמכונה בספרות על הבנת הנקרא "קריאה בין השורות" ו"קריאה מעבר לשורות" מתאפשר במידה מכרעת גם בזכות יכולתו של הקורא להסיק מסקנות.

בפרקים על הפרסומת אנו חותרים לכך שהלומדים יבחנו בקפידה את טענת המפרסם: האם היא משוחדת? האם יש בה אמת? האם היא לא נועדה לפתות? האם יש בה מקצת מן האמת כדי שהקורא ישתכנע שהכול אמת? ומדוע הפרסומת פונה אל הרגש? האם כדי לפתות את הנמען לעשות מעשה שהוא כל כולו לטובת המפרסם, או שמא הפנייה אל הרגש היא כל כולה לטובת הקורא את הפרסומת (למשל, פרסומת של משרד התחבורה: שמור על ילדך היקר לך, למד אותו לחצות רק במעבר חצייה).

גם בפרקים על עצומה (חלק רביעי) ועל מאמר עמדה (חלק חמישי) נדרשים התלמידים להביע דעה, לטעון טענה או לדרוש דרישה. אלא מאי? עליהם לנסח סיבות ונימוקים לעמדות שהם נוקטים, לדרישות שהם מעלים, או למנות הוכחות לטענות שהם טוענים. ניסוח עצומות ומאמרי עמדה הוא אפוא גם בתחום הטיעון, הנדרש לטיפול על ידי תכנית הלימודים.

טקסטים למטרות הפעלה
טקסטים למטרות הפעלה ניתנים לתלמידים בסדרה זו בכל מיני הקשרים: ניסויים הקשורים בעניין זה או אחר, וכמובן הוראות לביצוע מטלות: החל במילוי שאלון דרך "הדרכת" אדם המנסה להגיע למטרתו, וכלה בשאלות לביצוע מטלות לימודיות.
פרקים מיוחדים מיועדים לתרגול של מכתבי בקשה ועצומות. התלמידים מתרגלים כתיבה של סוגים מגוונים של מכתבי בקשה: מכתב לקרוב משפחה או לידיד; מכתב "חצי רשמי" למנהל בית־הספר, למורה או לחבר ומכתב רשמי למוסד ציבורי.

מתוך "הצדיק הכפרי" על־פי שלום אש

טקסטים למטרות סיפור
תכנית זו כוללת גם טקסטים סיפוריים (אף כי אין לוותר על שימוש במקראות ספרותיות בכיתה). כל המלמד סיפור מוטב שידע: הסיפור והשיר אמורים לשקף את הווייתו של האדם על כל מורכבותו. הוא יציג את המבוגר ואת הילד בשמחתו ובעיצבונו, בגדולתו ובשעות של כניעה ליצר, ברגעים של ביטחון ובמצבים שבהם הוא מתלבט ומחפש דרך. נדאג שהסיפור ייגע בנימי הנפש ויניע להרהור ערכי ולהזדככות רגשית ושהלומדים יפיקו לקחים מן המסופר. בכל הזדמנות נאותה, כאשר הדבר תואם את מהות הסיפור, המשימות נוצלו גם לטיפוח חשיבה, לעידוד הכתיבה ועוד.
בספר המדריך למורה, בשולי הדפים בכל הפרקים, מפורטים שמות של סיפורים המתאימים לשיעור וכן שמות של ספרי קריאה. באופן זה אנחנו מסייעים למורה לשלב בהוראת ההסבר והטיעון גם חינוך ספרותי.

טקסטים מן העולם היהודי והישראלי
טקסטים מהעולם היהודי והישראלי שולבו בתכנית "יופי של שפה!", כחלק מהאמצעים להשגת המטרות הנזכרות לעיל. נושאי הטקסטים מגוונים: החל בבית־הכנסת בראש השנה, דרך אמרות חז"ל על איכות הסביבה וכלה בשואה ובתקומה. בשולי ספר המדריך למורה של כל פרק מופיעים ניבים ופתגמים רלוונטיים, רובם המכריע לקוח מן המקורות.

חזרה לדף הראשי של המדריך למורה

משימות והודעות