נמר הלך ביער ונפל לתוך בור שחפר צַייד. שָׁאג הנמר בקול, אך חיות היער לא יכלו להצילו. עבר שועל, ראה את הנמר המסכן והחליט לעזור לו. ליד הבור היו עצים ארוכים כְּרוּתים. דחף השועל עץ אחד לתוך הבור. הנמר טיפס על העץ ויצא. מיד קפץ על השועל, תפס אותו ואמר: "עכשיו אטרוף אותך, כי כל היום לא אכלתי". אמר השועל: "אני עזרתי לךָ, ועכשיו אתה רוצה לטרוף אותי?" אמר הנמר: "בוא ונשאל את פּי החיות האחרות, ואת אשר יאמרו, נעשֶׂה". השועל הסכים. שאלו את השׁוֹר. אמר השׁוֹר: "צודק הנמר. אני עובד כל ימַי, מושך בעגלה ובמחרשה, וכשאני מזקין, שוחטים אותי ואוכלים את בשרי". שאלו את התרנגולת. אמרה: "צודק הנמר. אני מְטילה ביצים כל ימַי, וכשאני מַזקינה, שוחטים אותי ואוכלים אותי". שאלו את הסוס. אמר הסוס: "אינני מבין איך קרה המעשה. הַראו לי, איך היה הדבר בדיוק – איפה היה הנמר, ואיפה עמד השועל?" נכנס הנמר בקפיצה אחת לתוך הבור, מיהר הסוס ומשך את העץ מתוך הבור, ונשאר הנמר בתוכו. (מסיפורי יהודי לוב)
